פאבל מצ'ייקו, ערב רב: פנים וחוץ בוויכוח הפרנקיסטי, מרכז שז"ר, תשע"ז 352 עמוד
עד הפרק החמישי, יעקב פרנק כמעט אינו נוכח. הקורא מרוויח מבט מקיף על תולדות עלילות הדם באירופה, והמעתק של עלילות אלה ממערב אירופה למזרחה.
היה בוויכוח הפרנקיסטי כמה עליות מדריגה חמורות. הראשונה שבהם, כפי שמדגיש המחבר, שרבנים דחפו יהודים לצאת מחוץ לגבול ישראל. כפי שכותב עגנון.. "ערב רב"…
(בכלל מעלה שאלות – עד כמה אפשר לראות בהתפלגות מסויימת מן החברה חלק סוטה שלה, או ממתי היא כבר ספחת שיש להפתר ממנה. ומי בכלל מחליט מהי הספחת… תולדות האוטודיזציה (חסר כאן התייחסות לדוד סורוצקין.. וכו')
עליית מדריגה שכנגד – עלילת הדם שבאה מקרב יהודים, היודעים תלמוד, ושהפיצו שהתלמוד עצמו מחייב וכו'.. (טענותיהם שימשו אחכ את הנאצים ואת הרוסים במשפט בייליס! וראשי התיבות של דצכ…)
המחקר גם מראה את מגבלות ההסטוריון – למרות שפע המקורות, עדין מתקשים אנו להבין מדוע נשרף גם ספר הזוהר..
החידוש העקרוני – הרבנים והנוצרים בראו למעשה את הפרנקיסטים.. (וובר כבר אמר שחברה מגדירה עצמה מבחוץ…) מבחינת חקר החסידות – כך גם טוענים כלפי החסידות, שנבראה על ידי ההתנגדות לה..
דווקא למקרא הספר עולה בי עוד יותר התמיהה על הבעש"ט שהמשיך להגן עליהם.. אולי יש להבין את הדרשות על ה"ערב רב" כמתייחסים קונקרטית אל הפרנקיסטים ושהבעש"ט עסק בתיקונם..
לפעמים מרוב עצים לא רואים יער. דילמה קבועה של סופר הינה האם לקצר או להאריך.
יש גם הרבה מושגים שאינם נהירים לקורא הפשוט.
